AYUSMAT

आयुष्मत्

?באיזה גיל לוקחים גור שר-פאי

כתבה: ילנה איבשצ'נקו, שר-פאי און ליין
תרגום מרוסית: יוליה ריינגולד
 

 התשובה תלויה בעיקר בזמן פנוי העומד לרשותכם, רמת הסבלנות לפצפון החדש שעוד לא מכיר את כל כללי הנימוסים בבית החדש (צרכים, לעיסת דברים וכד').

אם בבית שלכם יש מישהו הנמצא רוב הזמן בבית, ניתן לקחת גור החל מגיל חודשיים – הגור עדיין לא יכול לטייל בחוץ, עושה את צרכיו בבית\על עיתון (אם הורגל לכך בבית הגידול)  וצריך לאכול 4 פעמים ביום. 

אם זה בעיתי – קחו כלב בגיל 3-5 חודשים – הגור כבר יכול לצאת החוצה ויודע שאת הצרכים מומלץ לעשות מחוץ לבית (זה אמנם לא מבטיח שהוא אכן יעשה את כל צרכיו מחוץ לבית) וצריך לאכול 2-3 פעמים ביום.

אם ממש אין זמן, קחו גור בוגר יותר, בגיל 6-9 חודשים – בגיל כזה הוא כבר די מחונך, יודע מה זה טוב ומה זה לא, יודע די טוב איפה ומתי לעשות את צרכיו. 

חיבתו של הכלב אליכם אינה תלויה בגיל בו תיקחו אותו מהבית גידול, זאת בעיקר משום שגורים הגדלים בבתי גידול לא כ"כ מפתחים זהות אינדיבידואלית ומתחילים ל"התגלות" רק לאחר שהגיעו לבית בעליו הקבועים. קורה שגור בוגר יותר, כשמבין שנבחר ונלקח לעולם אחר, חווה הוקרת תודה רבה יותר ונקשר חזק יותר לבעליו מאשר גור שהובא בגיל 1.5 חודשים. בכל גיל יש את היתרונות והחסרונות – גורים קטנים דומים לצעצועים מקסימים, אך לא תמיד הם גדלים להיות בדיוק כפי שרצינו שיהיו – לעיתים זה חשוב, בעיקר אם לוקחים שישתתף בתערוכות.
מה שאני לא ממליצה, זה לקחת גור צעיר מחודשיים. הפיתוי רב, אך זו עבודה קשה. עם פצפון כזה צריך ממש לקחת "חופשת לידה", אם אתם לא רוצים לפגוע במצבו הנפשי בכך שתשאירו אותו לבדו לכמה שעות. חוץ מזה, ניתוק מהאם ומהלהקה בגיל כה צעיר כמעט מבטיח בעיות בסוציאליזציה (חברות) אצל גורים כאלו.