אלרגיה בכלבי שר-פאי

כתבה: ילנה איבשצ'נקו, שר-פאי און ליין
תרגום מרוסית: יוליה ריינגולד
התמונות בכתבה מתוך עיתון "הכל על שר-פאי" ואינטרנט

הקדמה:

התרגום נאמן למקור (ללא כל שינוי של המתרגמת). הכתבה נכתבה עבור הקהל ברוסיה, חלק מהדברים לא רלוונטיים לארץ. למשל, המלצות על מזון יבש של חברות שונות. כמו כן, משיחה עם וטרינר הובהר לי שניתן לעשות בדיקת דם לכלב לגילוי אלרגנים שונים. כמו כן, יש וטרינרים המתנגדים למתן בשר חיי וביצים לא מבושלות.

מטרתי בתרגום כתבה זו, להביא לידיעת "המשתמש הישראלי" את הבעיה הנפוצה בגזע השר-פאי, כיצד היא מתבטאת בכלבים ומה יכול לגרום לאלרגיה (מזון, תרופות, חומרי ניקוי וכד').

אם בסיום הקריאה, תגיעו למסכנה שלכלב שלכם יש אלרגיה, אני ממליצה להיוועץ בווטרינר המטפל להמשך צעדים.

​

בכבוד רב,

יוליה ריינגולד

מה יכול להוות מקור לאלרגיה?

אלרגיה (מיוונית allos – אחר, ergon – פעולה) – זו רגישות מעוותת של האורגניזם לחומר זה או אחר, הנקרא אלרגן. כל דבר יכול להיות אלרגן – החל מהפשוטים שבהם (יוד וברום) ועד המורכבים חלבוניים ולא חלבוניים. להבנת הבעיה די בלדעת מקורות פוטנציאליים לאלרגיה.

אמנה אותם לפי מידת "פופולאריות" רבה ביותר אצל השר-פאי.

מוצרי תזונה.

קודם כל: בשר עופות מבושל, ביצים מבושלות, דגים מבושלים, מוצרי חלב, סויה ומוצריו, שמרים, ירקות ופירות אדומים, פרי הדר, שמן דגים, שמן צמחי (סויה, פשתן) וכד'. במיוחד סוכר ושוקולד, תבלינים ומוצרים מלוחים\מטוגנים\מעושנים אשר בכל מקרה אסורים בתכלית האיסור לכל כלב.

תרופות.

אלרגיה יכולה להתעורר בקבלת תרופות אנטיביוטיות שונות, סולפנילמיד, אמידופירין\פירמידון (amidopyrine, piramidon), בוטדיון (butadion), ברביטורט (barbiturate), כלורלהידרט (chloralhydrat), תרופות מצמח האצבעונית (digitalis), מורפין (morphine), כינין (quinine), רכיבי חיסון ונסיובים על בסיס בקטריות חיות, נובוקאין (novocaine), אבקת דבורים\פרחים, אספספת (תמצית לוצרנה - lucerne\alfalfa), ויטמינים על בסיס שמרי בירה (לרוב קומפלקס ויטמינים B), הזרקת ויטמין 1B.

חומרי ניקוי\קוסמטיקה.

לעיתים קרובות אחרי שמקלחים שר-פאי עם שמפו מתחיל גידוד, קשקשים וסימנים נוספים של דלקת עור ממגע (contact dermatitis). זו אחת הסיבות לכך שמומלץ לקלח שר-פאי באמצעות שמפו היפו-אלרגני. אלרגנים נוספים בקבוצה זו יכולים להוות חומרי ניקוי, בהם אנו משתמשים בניקוי הבית. אך לרוב, לכלבים כמעט ואין נגישות לחומרים אלו, פרט למקרים של שטיפת רצפות וניקוי שטיחים, אם אחרי השטיפה נשארו שרידי החומרים (למשל רצפה שנותרו עליה חומרי ניקוי יכולה להוות סיבה לאלרגיה קשה מאוד לכלב שישכב עליה).

אלרגנים של אפידרמיס:

שער, פרווה, קשקשים של חיות. בחלק מן השר-פאים (בעיקר בעלי פרוות סוס) יכולה להיווצר אלרגיה, במידות שונות, לפרווה שהם מנשירים בתקופות הנשירה העונתיות.

טפילים, חרקים: פרעושים, קרציות, דבורים, יתושים וכד':

עקיצות שלהם גם יכולים לעורר תגובה אלרגית אצל כלב (לא בהכרח שר-פאי). אם הכלב מתגרד ונושך את עצמו, קודם כל יש לתת לו טיפול מונע לפרעושים, גם אם אתם בטוחים במאה אחוז שלכלב אין פרעושים ולא יכולים להיות (לרוב מסתבר שזה לא כך).

אורגניזמים ביולוגיים:

בקטריות שונות, וירוסים, פטריות, תולעים וכד'. אלרגיה כזו נקראת אינפקציונית.

אוטו-אלרגיה.

במקרים נדירים הגוף יכול לייצר אלרגנים בעצמו. לרוב זה קשור בבעיות חמורות במערכת החיסונית והתפתחות מחלות אוטואימונית (הרבה פעמים הסיבה לכך יכולה להיות שימוש יתר של תכשירים הורמונאליים וחיסונים).

חרף כמות אלרגנים הרבה בסביבתנו, שר-פאים ידועים ככלבים אלרגיים בעיקר בזכות אלרגיה תזונתית. כמעט כל בעלי שר-פאים נתקלים בבעיה זו במידה כזו או אחרת. הייחודיות של אלרגיה זו בכך, שאצל חלק מן הכלבים התגובה האלרגית יכולה להתפתח תוך מספר שעות לאחר צריכת מזון לא רצוי, ואצל אחרים זה יכול לקחת מספר ימים, שבועות או אפילו חודשים עד שניתן יהיה להבחין בתסמינים ראשונים. תופעה זו נקראת "תגובה אלרגית מעוכבת", תגובה זו עובדת עפ"י עקרון "איסוף חוויות" – הגוף תחילה "לומד להכיר" את האלגרן, אח"כ במשך תקופה מסוימת מצליח לדכא אותו, אך לבסוף אט-אט קורס תחת לחץ. 

תסמינים של אלרגיה תזונתית.

​

גירוי בעור:

הכלב מתגרד לעיתים קרובות ובצורה אינטנסיבית, העור מתחת לפרווה בצבע ורוד עז. כמו כן, גירוד יכול להיות סימפטום לבעיות עור אחרות (טפיל הסרקופטס סקאבי – סקאביאס, אינפקציה בקטריאלית, פרעושים ועוד).

קשקשים, יובש העור:

הכלב נראה מלא בקשקשים – לרוב זהו סימן לדלקת עור ממגע, אך הדבר יכול גם להוות סימן לאלרגיה תזונתית.

נשירת פרווה נקודתית:

הכלב מנשיר פרווה בצורה אינטנסיבית אך לא אחידה – רק בחלק מן המקומות, נוצרות קרחות אשר יכולות לגדול ולהתרחב עוד. נשירה כזו יכולה להיות גם סימפטום של פוליקוליטיס (folliculitis), דמודיקוזיס (demodicosis), (hypothyreosis).

ריח:

הכלב נודף ריח מתקתק ולא נעים. במקרים מוזנחים, הריח נהיה חריף ובלתי נסבל, ממלא את כל חלל הבית. תזכרו, לשר-פאי בריא אין ריח. אם שר-פאי מתחיל להפיץ ריח – זה סימן לבעיה שמתבשלת. לרוב – בעיות עור שונות.

רטיבות\לחות בסנטר, בתי שחי, חזה:

הכלב כאילו מזיע. במקרים מוזנחים במיוחד, הרטיבות כה רבה שהכלב משאיר כתמים רטובים על המצעים שלו. תזכרו, הכלב אינו מזיע כמו בני אדם (מבנה בלוטות הזיעה שונה מאוד מהאדם וכמותן קטנה משמעותית, דבר שלא יאפשר לכלב להזיע כמו שאנחנו יכולים), לכן, במצב התקין לא ייתכן שהכלב "יזיע" בבתי שחי ומתחת לסנטר. לרוב, רטיבות זו,הנה סימן לאקזמות רטובות, המלוות אלרגיות תזונתיות חריפות.

בעיות אוזניים:

הכלב כל הזמן מנער את האוזניים, מנסה לגרד את אוזניים, תעלות אוזניים נסתמות\נחסמות ע"י הפרשות כהות בעלות ריח מתקתק לא נעים ויש צורך בניקוי אוזניים מתמיד. במקרים מוזנחים במיוחד, ההפרשות ממש נוזלות מהאוזניים, הצד הפנימי של האוזן החיצונית נראה מודלק, הכלב מנער את הראש ללא הרף ולא "מחזיק" את האוזניים (הן נראות רפויות, כמו אחרי שינה). כל הסימנים המתוארים כאן הינם סימפטומים של אוטיט, אשר נוצר לרוב כתוצאה ישירה לאלרגיה תזונתית.

עיניים דומעות:

נראה כאילו הכלב בוכה כל הזמן או ישנן הפרשות ריריות בצבע צהוב-מלוכלך ועכור בזויות העיניים (לא רק לאחר שינה). נוסף על אלרגיה, זה יכול להיות סימפטום של אנטרופיון.

ריח לא נעים מהלוע:

לרוב, ריח של אוכל רקוב. לעיתים קרובות ריח זה מלווה ע"י הופעת פצעים מוגלתיים ודלקות בשכבות הריריות של השפתיים, "החמצה" של הקמטים הקטנים בשפה התחתונה (מה שחבוי תחת השפה העליונה) ובזוויות הלוע.

אם לשר-פאי שלכם יש ולו חלק מן הבעיות המפורטות לעיל – בסבירות של 99% ניתן לטעון שהתפתחה אצלו אלרגיה. במידה ומופיעים רוב התסמינים או כולם – האלרגיה הפכה לכרונית.

כיצד להתמודד עם אלרגיה?

​

התמודדות עם כל צורה של אלרגיה מתחילה בגילוי\חשיפה של האלרגן וסילוקו מחייו של הכלב. במקרה של אלרגיה תזונתית יש להתחיל מחיפוש הדבר שעורר את התגובה האלרגית אצל הכלב. רוב הוטרינרים סבורים שאלרגיה תזונתית בשר-פאי קשורה לחלבון מן החיי ונותנים המלצות מצומצמות למדי: מעבר לאוכל היפואלרגני או צמחוני. הלכה למעשה, זה לא אפקטיבי.

ישנן שתי דרכים שונות מאוד, אך עם תוצאה זהה, לשיקום שר-פאי אלרגי. הדרך הראשונה, לאלו החוששים מלהאכיל את הכלבים במוצרים חיים ולא מבושלים, הדרך השנייה – לאלו המעדיפים לתת לכלב אוכל טבעי ולא מבושל. 

דיאטה מונעת, לכלבים האוכלים מזון יבש או מבושל.

​

לא משנה כמה זמן נמשכת האלרגיה אצל הכלב שלכם – יום או שנה. אם אתם רואים סימנים לאלרגיה תזונתית, תפעלו כך:

1. הסירו מן התפריט של הכלב את כל המוצרים בהם האכלתם אותו. למספר שבועות (תלוי בתגובה ובמצב החומרה של האלרגיה) האוכל היחידי של הכלב יהיה אורז נקי מבושל (ללא שום תבלינים). כדי להימנע מעצירות, אפשר להוסיף שמן זית טבעי מכבישה קרה ראשונה (בשום אופן אין להחליף שמן זית בשמן צמחי אחר כגון שמן חמניות או שמן סויה). את השמן מומלץ להוסיף מספר ימים אחרי תחילת הדיאטה, כך אם לכלב תהיה רגישות לשמן, אפשר יהיה לראות זאת. במקרים כאלה, ניתן להחליף שמן זית בשמן תירס או פשתן (גם כבישה קרה), או שמן דגים.

2. הסירו מרשימת תוספי תזונה: שמרי בירה (ביניהם קומפלקס ויטמינים שיכולים לכלול אותם), אבקת פרחים, לוצרנה (alfalfa). אם נתתם לכלב ויטמינים שונים או תוספי תזונה – תאלצו לוותר גם עליהם למשך תקופה זו.

3. בזמן דיאטת אורז זו חשוב להוסיף ויטמין C (חישוב של 1-2 גר' לכל 20 ק"ג משקל) וויטמין E (IU400 לכל 20 ק"ג).

4. לאחר היעלמותם של סימני אלרגיה עיקריים (גירודים, רטיבות וכד'), תתחילו, בצורה הדרגתית, להוסיף לתפריט הכלב מוצרים חדשים: גזר מבושל או מחית גזר, כרוב מבושל או מחית כרוב (עדיף להתחיל מכרוב ניצנים בצבע ירוק-כהה), עלי סלט מרוסקים, פטרוזיליה. חוץ מאורז אפשר לתת כוסמת. על תפריט כזה יש לשמור עוד מספר שבועות. שימו לב אם מופיעה אלרגיה לרכיבים מסוימים.

5. הצעד הבא – מעבר לאוכל יבש או אוכל ביתי.
 

מעבר לאוכל יבש.

אתם חייבים לבחור אוכל המתאים ביותר עבור כלבכם אחרי אלרגיה.

אני ממליצה לשים לב לחברות Eukanuba, Nutro, Eagle Pack [הערה של יוליה ריינגולד: המלצה זו רלוונטית יותר לרוסיה ולא בהכרח מתאימה לישראל]. למעבר לאוכל יבש אחרי אלרגיה, תבחרו אוכל היפואלרגני עם אחוז פרוטאין נמוך ככל האפשר. ל- Eukanubaיש קו אוכל מיוחד לכלבים רגישים (Sensitive Skin) וקו לבעיות עור (Dermatosis).

בשום פנים ואופן אל תנסו להאכיל שר-פאי אלרגי באוכל רפואי של חברת Hill’s (גם לא אוכל היפואלרגני). מניסיון שלי נתקלתי במקרים רבים של אלרגיות חמורות לאוכל יבש שלהם. בעתיד, כשמצבו של הכלב יתייצב ותוכלו לומר בבטחה שאין אלרגיה לאוכל, תוכלו לעבור לאוכל סטנדרטי של אותה חברה בה השתמשתם בשלב המעבר ובתנאי שמרכיב החלבון לא יעלה על 24%. כלבים שאין להם נטייה לאלרגיה יכולים לצרוך אוכל עם אחוז פרוטאין גבוה יותר, אך זה לא המקרה שלנו.

אם יש לכם אפשרות, תנסו לבחור מזון ללא עוף, עם העדפה למזון כבש, טלה, ברווז, ארנב או דגים (טונה, סלמון, בקלה, הרינג).

מעבר לאוכל ביתי.

העיקרון פשוט – הדרגתיות של הוספת פריטים, נוסף למה שהכלב אוכל כעת. מומלץ ביותר להיזהר בהוספת מוצרי בשר מבושלים. לעיתים קרובות, עוף מבושל גורם לאלרגיות חמורות, לכן אל תמהרו בהוספת עוף לתפריט. התחילו מבשר ארנב מבושל, הודו, עגל או טלה. בהתחלה כמות הבשר צריכה להיות קטנה מאוד. עקבו אחר המראה וההתנהגות של כלבכם כדי שתוכלו לזהות מיד תסמינים ראשונים של אלרגיה – במקרה כזה יש להפסיק ללא דיחוי את מתן הפריט שגרם לתגובה. ייתכן ואתם מוכנים לתת לכלב בשר חי או מעובד במים רותחים, אך ללא עצמות – הדבר עדיף על בשר מבושל, והסבירות כי יגרום לאלרגיה בשר-פאי נמוכה יותר. הוסיפו איברים פנימיים – לב, כבד, ריאות, קירשה, לשון. כל זאת ניתן לתת מבושל או מעובד במים רותחים, אך לעקוב בצורה קפדנית אחר תגובת השר-פאי למזון זה. אל תשכחו לתת דג, עדיף חי: סלמון ורוד, סלמון, קפלין (сapelin – סוג של סלמון), טונה, בקלה. ניתן לערבב דג חי עם מחית ירקות, אך חשוב לזכור את אותו הכלל – לא להוסיף יותר ממוצר אחד במהלך יום עד שלושה. תוך הקפדה מדוקדקת על עיקרון זה, תבינו בהדרגתיות מה מותר ומה אסור לתת דווקא לשר-פאי שלכם. כחוק, לא גורמים לאלרגיה: אורז, כוסמת, שיבולת שועל, ירקות ירוקים, פירות ירוקים, עלי ירק (פטרוזיליה, שמיר, חסה, סלרי), בשר ארנב, בשר טלה, עגל, קירשה (בטן ראשונה במעלי גירה), שמן זית, ביצי שליו לא מבושלות. למוצרים הגורמים לאלרגיה משתייכים קודם כל: בשר עוף מבושל, פירות וירקות אדומים (פרט לגזר), פירות הדר, מוצרי סויה (כולל שמן סויה), ירקות עשירים בעמילן (תפוח אדמה), שמרי מאכל ושמרי בירה. 

דיאטה מונעת, לכלבים האוכלים מזון טבעי (BARF = Bones And Raw Food)

1. מתוך התפריט של הכלב שוללים את כל המוצרים שנצרכו לפני, פרט לצוואר וכנפי עוף. אם יש לכם חשש שהכלב אלרגי לעוף חי (זה קורה ל- 2-3% מהכלבים), אזי בשבוע – שבועיים ראשונים בתפריט של הכלב צריך להיות סוג בשר (עם עצמות) שהכלב מעולם לא אכל, אך חשוב מאד שיהיה דיאטטי: ארנב, טלה, הודו, קנגורו. אף על פי כן, כחוק, בשר עוף חי – מתאים לחלוטין לכלב אלרגי.

2. הסירו מרשימת תוספי התזונה: שמרי בירה (גם קומפלקס ויטמינים הכולל אותם), ), אבקת פרחים, אספספת (תמצית לוצרנה - lucerne\alfalfa).

3. חובה להוסיף נוגדי חמצון (אנטי-אוקסידנטים) – ויטמין C (מתוך החישוב 1-2 גר' ל-20 ק"ג משקל כלב) וויטמין E (IU400 ל-20 ק"ג משקל כלב).

​

4. לאחר העלמות תסמינים בסיסיים של האלרגיה (גירוד העור, רטיבות וכדומה), תתחילו להוסיף בהדרגה (אחד ליום) מוצרים נוספים לתפריט של הכלב: ביצים לא מבושלות, עלי ירק (מרוסקים), כרוב, גזר, איברים פנימיים (לב, כבד), דג.

​

את המוצרים הוסיפו בזהירות מרבית – מרכיב אחד פעם ב-1-3 ימים, תלוי ברמת ה"חשד", כלומר מוצרים מוכרים כהיפואלרגים ניתן להוסיף במרווח של יום אחד, ואלו בהם אתם לא בטוחים במאת האחוזים – פעם בשניים – שלושה ימים.

תעקבו אחר התגובה של הכלב – היא תבהיר אם הכל כשורה. כך, בהדרגתיות, תגיעו לתפריט הרגיל, אך הוא כבר לא יכלול את האלרגן.

תזכרו שלתוספי תזונה תקפים אותם הכללים – אל תוסיפו את הכל בבת-אחת, אלא בזהירות רבה, תוך כדי פיקוח אחר מצבו של השר-פאי.

עקרון "חלבון לא מוכר"

זוהי שיטה נוספת ללוחמה באלרגיה והתאמת תפריט לכלב אלרגי.

במקום אורז מבושל או בשר עוף חי נותנים לכלב מזון שמקורו בבעל חי שהכלב לא צרך מעולם. לדוגמה, זה יכול להיות ארנב, או הודו, או כבש (במידה ולא הופיע במזון היבש שאכל הכלב). בשיטת סלקציה פשוטה (לתת ולעקוב אחר התגובה) בוחרים סוג בשר אחד בלבד, ובמשך מספר שבועות מאכילים את הכלב רק בבשר זה (מקור חלבון שלפני כן לא היה מוכר).

לאחר העלמות תסמיני האלרגיה ניתן להתחיל לצרף מוצרים נוספים לפי העיקרון המתואר לעיל.